מסורת התוספתא על עירובין ה׳:ד׳

« מסורת התוספתא על עירובין ה׳:ג׳ מסורת התוספתא על עירובין ה׳:ו׳ »

4 אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא בְחֶבֶל שֶׁל חֲמִשִּׁים אַמָּה, לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. וְלֹא יִמְדּוֹד אֶלָּא כְנֶגֶד לִבּוֹ. הָיָה מוֹדֵד וְהִגִּיעַ לְגַיְא אוֹ לְגָדֵר, מַבְלִיעוֹ וְחוֹזֵר לְמִדָּתוֹ. הִגִּיעַ לְהָר, מַבְלִיעוֹ וְחוֹזֵר לְמִדָּתוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ לַתְּחוּם. אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ, בָּזוֹ אָמַר רַבִּי דוֹסְתַּאי בַּר רַבִּי יַנַּאי מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, שָׁמַעְתִּי שֶׁמְּקַדְּרִין בֶּהָרִים:

פירוש מסורת התוספתא על עירובין ה׳:ד׳

4 סוכת החג וכו'. ירוש' מעשרות פ"ג ה"ז, נ' ע"ד, סוכה פ"א ה"א, נ"ב ע"א; בבלי יומא י' א'.

5 ר' יהושע וכו'. משנ' פ"ז מ"י.

6 אפי' נוטל וכו'. בבלי פ"א א'.

« מסורת התוספתא על עירובין ה׳:ג׳ מסורת התוספתא על עירובין ה׳:ו׳ »